הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ נ' אורן - פסקדין

פסק דין

המחלוקת בין הצדדים היא, האם אחראי הנתבע לנזקי מים, אשר נגרמו לדירת מבוטח התובעת השוכנת מתחת לדירתו של הנתבע.

טענות הצדדים הרלוונטיות בתמצית כפי שהובאו בכתבי הטענות

התובעת טענה בכתב התביעה, כי ביום 17/07/08, אירעה הצפה בדירת מבוטחה בעקבותיה נגרמו נזקים לדירה. מבדיקות שנערכו על ידי שמאים מטעם התובעת, הוברר כי מקור ההצפה הינו ממרפסת המזווה של הדירה בבעלות הנתבע.

לטענתה, בהיותו של הנתבע בעל השליטה בתחזוקה ובתפעול של מערכות המים לרבות הניקוז בדירת המגורים ומאחר שלתובעת או למבוטחה לא הייתה יכולת לדעת את נסיבות הדליפה וכן מאחר שהאירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקט זהירות כזו, הרי שעליו הנטל להוכיח שלא היה במעשיו או במחדליו התרשלות, אשר יש לחייבו בגינה והכל בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין.

התובעת הוסיפה וטענה, כי ההצפה מהווה "דבר נמלט" כמשמעותו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין, שכן המים חדרו לדירה המבוטחת משטח המצוי בשליטת הנתבע ולפיכך גם מטעם זה על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי הדבר הנמלט התרשלות שיש לחייבו בגינה.

בכתב ההגנה, טען הנתבע כי אין המדובר באירוע שנגרם ביום אחד אלא לאורך תקופת זמן ארוכה, שהחלה עם אכלוס דירתו בשנת 2006. מקור הנזילה הוא בחיבור פגום ולקוי של צינור הניקוז הציבורי, המשותף לשתי קומות הבית המשותף, אל צינור הניקוז של המטבח והמרפסת בדירת הנתבע. החיבור הלקוי נעשה במועד בניית הבית.

לטענתו לא ניתן היה לצפות קיומו של פגם כלשהו בחיבור של צינור הניקוז הציבורי הנמצא בפיר סגור ואשר בגינו עלול להיגרם נזק לדירה שמתחתיו. הליקוי בצנרת נוצר בעת בניית הבניין על ידי הקבלן ו/או מי מטעמו. הדירה נמסרה לו לאחר השלמת הבניה כשהפיר בנוי וסגור.

עוד הוא טען, כי התובעת ומבוטחה התרשלו בגילוי הרטיבות שנוצרה משך כל התקופה מאז קיבל את החזקה בדירה בספטמבר 2006. הם נהגו ברשלנות, בחוסר זהירות ובעצימת עיניים ובכך גרמו להגדלת הנזק. אם מקור הדליפה היה מתגלה ומטופל מיד, אזי התוצאות היו מינימליות וזניחות.

הדירה של מבוטח התובעת הושכרה לשוכר ומבוטח התובעת, לא התעניין במצבה והתנהג בחוסר אכפתיות ובעצימת עיניים למתרחש בה.

כללי

יש לציין שהצדדים חלקו ביניהם בשאלה מיהו הגורם אשר צריך ליזום את צירופו של הקבלן להליכים המשפטיים. הנתבע טען כי על התובעת לצרף את הקבלן כנתבע נוסף ואילו התובעת טענה כי על הנתבע לצרפו באמצעות הודעת צד ג. בעקבות האמור ולאחר שהתובעת ערכה בירור, היא הודיעה שהחברה שבנתה את הבניין, נידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ, היא חברה חדלת פירעון המצויה מזה 3 שנים בהקפאת הליכים ולפיכך אין טעם לצרפה להליכים המשפטיים כנתבעת נוספת.

הצדדים הגישו את ראיותיהם. התובעת הגישה תצהירים של פקידת מחלקת תביעות הרכוש אצל התובעת ושל המבוטח, וכן חוות דעת של השמאי מר ארז בן שמואל ממשרד שמאים אורי נס בע"מ. הנתבע הגיש תצהיר שלו וכן חוות דעת מומחה של המהנדס מר אברהם מ. אורלנסקי.

בהתאם להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, הם ויתרו על חקירת המצהירים תוך שמירה על כל טענותיהם בעניין קבילות ודיני הראיות. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים, בחוות הדעת ובסיכומים החלטתי לדחות את התביעה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בבנין חדש. בתצהירו של הנתבע נטען כי הוא קיבל את החזקה בדירה ישירות מהקבלן בספטמבר 2006. משך כל התקופה שהחלה ביום 20/12/2006 התגוררו בדירה שוכרים. מבוטח התובעת רכש את הדירה מבעליה הקודמים ובדירה התגורר שוכר. בתצהיר שהגיש מבוטח התובעת נטען שהנזקים הנתבעים נתגלו לו ביום 17/07/2008, קרי פחות משנתיים מאז שקיבל הנתבע את החזקה בדירה.

התובעת טענה כאמור, כי לאור הוראות סעיפים 41 ו-38 לפקודת הנזיקין, הרי שהנטל מונח על כתפי הנתבע להוכיח כי לא נפלה התרשלות בהתנהלותו. מאחר שהנתבע נמנע מלהגיש תצהיר של שוכרי הדירה שהינם עדים רלוונטיים, הרי שהדבר פועל לחובת הנתבע. לטענתה תצהיר שכזה הנו הכרחי, שכן עדותם יכולה הייתה לשפוך אור על מצבו של הנכס שבבעלות הנתבע ועל בעיות בצנרת או סימנים, אשר יכלו להעיד על תקלה כלשהי.

אני מסכים עם טענת התובעת כי במקרה דנן, בו מקור הדליפה הינו בחיבור שבין צינור הביוב היוצא מדירת הנתבע אל הקולטן הציבורי, הנטל להוכיח כי לא נפלה התרשלות כלשהי בהתנהלות הנתבע, מוטל עליו לאור האמור בסעיפים 41 ו-38 לפקודת הנזיקין. עם זאת אני סבור כי הנתבע עמד בנטל המוטל עליו. אמנם היה רצוי כי הנתבע יגיש תצהיר של מי משוכרי הנכס באשר לנטען כלפיו, אולם אני סבור כי די בראיות שהגיש כדי לעמוד בנטל הנדרש.

בתצהירו של הנתבע בסעיף 8 הוא כתב כדלקמן: